תוֹכֶן

• ההבדל העיקרי
• אנדוטוקסין לעומת אקסוטוקסין
• טבלת השוואה
• מהו אנדוטוקסין?
• מה זה אקסוטוקסין?
• הבדלים עיקריים

ההבדל העיקרי

ההבדל העיקרי בין אנדוטוקסין לאקסוטוקסין הוא שאנדוטוקסין הוא מתחמי חלבון ליפופוליסכרידים שהם המרכיב המבני בדופן התא של חיידקים ואילו האקסוטוקסין הוא החלבון המופרש על ידי החיידקים הספציפיים.

אנדוטוקסין לעומת אקסוטוקסין

אנדוטוקסינים הם הליפופוליסכרידים המהווים חלק בלתי נפרד מממברנה התא של החיידק גרם-שלילי והופכים לרעלים בתנאים מסוימים. אקסוטוקסינים הם חומרי חלב, חומרים חלבונים או טוקסואידים שמשתחררים על ידי חיידקים חיוביים במיוחד לגרם אך לעיתים גם על ידי חיידקים שליליים גרם לסביבתה. אנדוטוקסינים הם הרעלנים לתאים הקשורים ואילו האקסוטוקסינים הם הרעלנים המפוזרים מחוץ לתאים. המשקל המולקולרי של אנדוטוקסינים נע בין 50 ל 1000KDa וקשור לתסביך הליפופוליסכרידי ואילו המשקל המולקולרי של האקסוטוקסין הוא כעשרה kDa וקשור לתסביך החלבון. אנדוטוקסינים מראים יציבות לחום בטמפרטורה של כ -250 מעלות צלזיוס ואינם מכניסים שום חימום לחימום ואילו האקסוטוקסינים הם גמישים בחום ומתפוגגים בטמפרטורה של דקה. תגובות חיסוניות נחלשות כאשר אנדוטוקסינים תוקפים את התא ובעלי פעילות אנזימטית גבוהה אך אנטיוגניות לקויה ואילו התגובות החיסוניות מתחזקות במקרה של אקסוטוקסינים אך ללא פעילות אנזימטית ואנטיגניות גבוהה.

טבלת השוואה

מהו אנדוטוקסין?

אנדוטוקסינים קיימים במעטפת התא, או בממברנה החיצונית של החיידק, ומכונה רכיבים הקשורים לתא האחראים על היסודות המבניים של חיידקים. אנדוטוקסינים ידועים גם בשם ליפופוליסכרידים (LPS). אלה ממוקמים על פני השטח החיצוניים של החיידקים השליליים גרם ובתנאים מסוימים הופכים רעילים למארח אליו הוא מחובר. בבקטריולוגיה, המונח ליפופוליסכרידים שמור על פני השטח החיצוניים של הפתוגנים השליליים גרם כמו E-Coli, Pseudomonas, Shigella, H Influenza, Vibrio Cholera ו- Bordetella Pertussis. LPS אנדוטוקסין אלה משתחררים מחיידקים לאחר תמוגה של תאים או מוות. בליפופוליסכריד, רעילות קשורה לתכולת השומנים ואילו החיסון קשור לתוכן הפוליסכרידי. אצל בעלי חיים, אנדוטוקסינים מעוררים תגובות דלקתיות שונות ומפעילים השלמה על ידי המסלול האלטרנטיבי. גידול חיידקים מייצר כמות קטנה של אנדוטוקסין אשר ממלאת תפקיד משמעותי בגדילתם.

מה זה אקסוטוקסין?

אקסוטוקסינים מופרשים בדרך כלל על ידי חיידקים ופועלים באופן אנזימטי או עם הפעולה הישירה על התא המארח. אלה מופרשים על ידי חיידקים לאזור הסביבה. אלה חלבונים או פוליפפטידים ובעיקר עובדים באתר רקמות שנמצא הרחק מהנקודה המקורית של צמיחה או פלישה של חיידקים. בדרך כלל האקסוטוקסינים מופרשים בשלב האקספוננציאלי של צמיחת תאי החיידק. ייצור הרעלנים הוא במיוחד למינים מסוימים של חיידקים אשר ידועים כמייצרים מחלות כמו למשל Clostridium tetani נקראים לספק טוקסיד טטנוס ואילו ידוע כי דיפרתיה של קורניבקטריום מפרישה רעלן לדיפתריה. סוגים אלה הם הזנים הארסיים של החיידק המפרישים רעלים, ואילו זנים לא-ווירוליים אינם. אקסוטוקסינים ידועים כחומרים המזיקים ביותר ורעלנים אפילו בננוגרם לקילוגרם של ריכוזים. האקסוטוקסינים הם קטלניים יותר בהשוואה לאנדוטוקסין.

אקסוטוקסינים יכולים לעורר את המארח דרכים מרובות על ידי עיכוב סינתזת חלבון (רעלן לדיפתריה), על ידי הפעלת תגובות חיסוניות (S aureus), על ידי הפעלת מסלולי מסרים משניים (רעלן כולרה), על ידי פעולת פעילות מתכתית (טטנוס רעלן) ואפילו על ידי פגיעה בתאים קרום (המוליזה של E. coli).

הבדלים עיקריים

1. אנדוטוקסין הוא חלק בלתי נפרד מדופן התא של החיידק ואילו האקסוטוקסין מופרש על ידי החיידק.
2. אנדוטוקסין קיים רק בחיידקים מסוג גרם-שלילי ואילו אקסוטוקסין קיים גם בחיידק גרם וגם בבקטריה מסוג גרם-שלילי.
3. אנדוטוקסין הוא מתחם הליפופוליסכרידים ואילו האקסוטוקסין הוא הפוליפפטיד.
4. אנדוטוקסין יציב בחום ואילו האקסוטוקסין הוא חום חום (60 מעלות צלזיוס)
5. אנדוטוקסין הוא אימוגנוני חלש ואילו האקסוטוקסין הוא אנטיגני ביותר.
6. לאנדוטוקסין אין קולטנים ספציפיים ואילו לאקסוטוקסין יש רצפטורים ספציפיים לקשירה.