תוֹכֶן

• הרמנויטיקה

  
  

  הרמנאוטיקה () היא התיאוריה והמתודולוגיה של הפרשנות, במיוחד הפרשנות של ספרות מקראיות, ספרות חוכמה ופילוסופיות. הרמנויטיקה מודרנית כוללת תקשורת מילולית ולא מילולית כמו גם סמיוטיקה, הנחות מקדימות והבנות מוקדמות.הרמנויטיקה יושמה באופן נרחב במדעי הרוח, בעיקר בחוק, היסטוריה ותיאולוגיה. ההרמנויטיקה הוחלה בתחילה על הפרשנות, או הנגיף, של הכתובים, ובהמשך הורחבה לשאלות של פרשנות כללית. המונחים "הרמנויטיקה" ו- "אקסגיזה" משמשים לעתים להחלפה. הרמנויטיקה היא תחום רחב יותר הכולל תקשורת כתובה, מילולית ולא מילולית. Exegesis מתמקד בעיקר במילה ובדקדוק של s. הרמנאוטי, כשם עצם יחיד, מתייחס לשיטה מסוימת של פרשנות (ראו, לעומת זאת, הרמנויטי כפול).

• Exegesis (שם עצם)

  חשיפה או הסבר על דתית, ובמיוחד דתית.

• הרמנויטיקה (שם עצם)

  המחקר או התיאוריה של הפרשנות השיטתית של, במיוחד קדושים.

• Exegesis (שם עצם)

  תערוכה; הסבר; במיוחד הסבר ביקורתי על חלק או כתבי הקודש.

• Exegesis (שם עצם)

  תהליך מציאת שורשי המשוואה.

  
  

• הרמנויטיקה (שם עצם)

  מדע הפרשנות וההסבר; exegesis; ובראשם, ענף התיאולוגיה המגדיר את החוקים לפיהם יש לברר את משמעות הכתובים.

• Exegesis (שם עצם)

  הסבר או פרשנות ביקורתית (במיוחד לתנ"ך)

• הרמנויטיקה (שם עצם)

  ענף התיאולוגיה העוסק בעקרונות הנגיף