תוֹכֶן

• נזיר

  
  

  נזיר (צורת תואר: ארמית או הרמטית) הוא אדם שחי בהתבודדות מהחברה, לרוב מסיבות דתיות.

• ארמית

  נזיר (צורת תואר: ארמית או הרמטית) הוא אדם שחי בהתבודדות מהחברה, לרוב מסיבות דתיות. הרמיטים הם חלק מכמה כתות של הנצרות, והמושג נמצא גם בדתות אחרות.

• נזיר (שם עצם)

  נכרת דת; מישהו שחי לבדו מסיבות דתיות; ארמית.

• נזיר (שם עצם)

  מתבודד; מישהו שחי לבד ומתנער מהחברות האנושית.

• נזיר (שם עצם)

  עוגיה מתובלת שעשויה מולסה, צימוקים ואגוזים.

• נזיר (שם עצם)

  סרטן נזיר.

• נזיר (שם עצם)

  ציפור בתת המשנה Phaethornithinae.

• ארמית (שם עצם)

  נזיר; מתבודד דתי, מישהו שגר לבד.

• נזיר (שם עצם)

  אדם החי בבדידות כתחום דתי.

• נזיר (שם עצם)

  אדם מתבודד או בודד.

• נזיר (שם עצם)

  ציפור יונקים שנמצאה בשכבות התחתונות המוצלות של יערות טרופיים, שזורה בדרך קבועה.

• נזיר (שם עצם)

  
  

  אדם שפורש מהחברה וחי בבדידות; מתבודד; עיגנת; במיוחד כזה שחי ממניעים דתיים.

• נזיר (שם עצם)

  איש חרוזים; אחד חייב להתפלל למען אחר.

• נזיר (שם עצם)

  עוגיית מולסה מתובלת, המכילה לרוב צימוקים קצוצים ואגוזים.

• ארמית (שם עצם)

  נזיר.

• נזיר (שם עצם)

  אחד פרש מהחברה מסיבות דתיות

• נזיר (שם עצם)

  אחד שחי בבדידות

• ארמית (שם עצם)

  מתבודד נוצרי