תוֹכֶן

• ההבדל העיקרי
• טבלת השוואה
• לגונה
• אגם
• הבדלים עיקריים

ההבדל העיקרי

מים שימשו כמספקים מפאר לאנשים בשיטות מסוימות, ואנשים מעדיפים לבלות על חופי ים, נהרות ומקומות שונים לחלוטין שבהם מעורבים מים. שני הביטויים אגם ולגונה שונים לחלוטין זה מזה בטכניקה מדויקת. השולטת ככל הנראה מכונה לגונה היא נקודה המופרדת מהנהר או הים בעזרת אדמה קטנה ואינה עומדת להיות עמוקה ואילו אגם הוא נקודה שאין בה מים מסביב או התייחסות ל נהר או ים ויש לו יבשה כדורית.

טבלת השוואה

לגונה

בדרך כלל זה המקרה שלמרות שרואים חלק קטן של מים במקום, זה נקרא אגם, בכל זאת במדויק, זה לא המקרה. לכן, ככל הנראה, הלגונה תואר כפיסת אדמה רדודה עם מים המופרדת מחלקת אדמה גדולה בהרבה עם מים ואיים או שוניות. ישנם שני סגנונות דומיננטיים מהם, שככל הנראה נקראים הלגונות החוףיות ולגונות האטול. החופים נוצרים לצד האוקיאנוס או הנהרות שהמקום בו יכול להיות גם אי, והם בדרך כלל מופרדים על ידי שוניות. הם נמצאים רק לצד תעודת האוקיינוס ​​ועולים בתוואי הארץ לצד החוף. הם לא יכולים להיווצר במקומות שבהם גודל הגאות והשפל גדול מ- 4 מטרים או במקום בו יש סלעים. הם ברובם אלה שנמצאים מתחת לפני הקרקע וקשורים לים פתוח. הם יכולים להיות בזרמי גאות ושפל שלא יהיו חזקים מדי. הסוג השונה הוא זה שבאמצעותו גדל שונית האלמוגים כלפי מעלה ואילו האדמה המקיפה אותם חיצונית ובתוכם מים. בביטויים פשוטים ניתן לדבר על כך שללגונה קטנה יותר מאגם וסביר להניח שהמצוקה תוצע כשמדוד את העומק. הם לא יכולים להיות עמוקים מדי בגלל האופי של המקום בו הם שווים לאדמה שטוחה או לשוניות המצויים בשטח. ישנם רבים חשובים שנמצאים בכל רחבי העולם, ומעטים מהם הם הלגונה של גלנרוק באוסטרליה, הלגונה הכחולה בטורקיה והווגון לאגון בניו זילנד.

אגם

אגם הוא בית שיש בו מים והוא מוקף באדמה מבחוץ. אם יתכן שיהיו מים נוספים ברחבי המקום, ייתכן שלא יתאפיינו כאגם. הם נמצאים לעתים בתוך הבית, בעיקר באזורים הרריים או בין שני ההרים וממיינים נוף מדהים לאנשים. הם לא צריכים להיות חלק מהאוקיאנוס או נהר כלשהו, ​​וזה הרציונל שהם רואים במידה רבה על ידי אנשים המגלים אותם בטוחים. אם כבר מדברים על כך, אגמים עשויים להיות עמוקים מאוד עד כמה 200 מטר. בנסיבות מסוימות הם בדרך כלל ניזונים מנהרות, עם זאת, בעיקרם, הנחלים שגורמים לאגם. מרבית האגמים הטהורים נמצאים בין הגבעות ונמצאים שם המון שנים, בעוד שנוצרים מלאכותיים רבים נוצרו באזורים במקום שאין בהם מים או ליכולות בילוי, ויש לדחוס אותם באופן אישי מאוד. הביטוי נגזר מהשפה האנגלית עצמה וקשור באופן רופף לבריכה. מרבית האגמים הם עם מים עדכניים ונמצאים בתוך חצי הכדור הצפוני. יש מדינות העשירות באופן דרכם של 1000 אגמים. לעיתים, קנדה היא נקודה שבה 32,000 אגמים כדורי, בעוד שבפינלנד יש 200,000 אגמים שונים לחלוטין, אם כי האומה עצמה קטנה יחסית מקנדה. ישנן לא מעט אסטרטגיות שבאמצעותן ככל הנראה אגם יהיה מסווג, ובכל זאת, האופייניות ביותר היא האגם הטקטוני, אגם שביבשת, סולט לייק, אגם קרטר, אגמי קרחונים ואגמי הקשת.

הבדלים עיקריים

1. לגונה עשויה להיות מתוארת כגוף רדוד של מים המופרדים מגוף גדול בהרבה של מים על ידי איים או שוניות מחסום. מצד שני, אגם עשוי להיות מתואר כגוף גוף של בכל זאת יחסית מים מודרניים או מים מלוחים בעלי מידות ניכרות, הממוקמים באגן שמוקף יבשה.
2. לאגונים לא תהיה קרקע סמוכה אליהם והם מסתמכים על האוקיאנוס או הנהר על מימיו ואילו לאגמים לא יהיו מים בקרבתם וסומכים על נחלים למים שלו.
3. אגמים נחשבים עמוקים יותר שכן בניגוד לכך ככל הנראה עמוק כמו נהר ואילו לגונה נלקחת תחת התחשבות לא עמוקה וגגתה על ידי שוניות מבפנים.
4. סגנונות האגמים השולטים מגלמים אגם טקטוני, אגם על שפת הים, סולט לייק, אגם קרטר, אגמי קרחונים ואגמי הקשת. לעומת זאת, הצורה המצוינת של לאגונים היא לגונות החוף ולגונות האטול.
5. הדוגמאות הטובות ביותר ללגונה הן הלגונה של גלנרוק באוסטרליה, הלגונה הכחולה בטורקיה והווגדון לאגון בניו זילנד. בעוד שהדוגמאות הראויות לאגמים הם אגם בייקל, אגם סייפול מלוק ואגם חורון.