תוֹכֶן

• עבירה (שם עצם)

  
  

  איות עבירה סטנדרטי | מאת = איות בריטי | מ2 = איות קנדי

• עבירה (שם עצם)

  מעשה הפוגע:

• עבירה (שם עצם)

  פשע או חטא

• עבירה (שם עצם)

  מצב של נעלב או לא מרוצה; כעס; מורת רוח.

• עבירה (שם עצם)

  אסטרטגיה וטקטיקות המופעלות כאשר הם מצליחים לקלוע; בניגוד להגנה.

• עבירה (שם עצם)

  החלק של הקבוצה המוקדש לקלוע כשהוא בעמדה לעשות זאת; בניגוד להגנה.

• עבירה (שם עצם)

  ראה עבירה.

• עבירה (שם עצם)

  מעשה הפוגע בכל מובן שהוא; בעיקר פשע או חטא, עלבון או פציעה.

• עבירה (שם עצם)

  מצב של נעלב או לא מרוצה; כעס; מורת רוח; כמו, לגרום עבירה.

• עבירה (שם עצם)

  סיבה או אירוע למעידה או לחטא.

• עבירה (שם עצם)

  בכל תחרות, מעשה או תהליך תקיפה בניגוד לאקט ההגנה; המתקפה; כמו, לעבור על העבירה.

• עבירה (שם עצם)

  חברי הצוות שעליו האחריות העיקרית להבקיע שערים, בניגוד לאלה שיש להם האחריות להגן, כלומר למנוע מהקבוצה היריבה להבקיע שער.

  
  

• עבירה (שם עצם)

  הפעולה של תקיפת אויב

• עבירה (שם עצם)

  הקבוצה שיש לה את הכדור (או פאק) ומנסה להבקיע

• עבירה (שם עצם)

  תחושת כעס הנגרמת על ידי נעלב;

  "הוא עבר עבירה בשאלתי"

• עבירה (שם עצם)

  חוסר נימוס; אי התייחסות לזולת; פציעת הרגשות או אחרים

• עבירה (שם עצם)

  פשע פחות חמור מפשע

• עבירה (שם עצם)

  חוסר נימוס; אי התייחסות לזולת; פציעת הרגשות או אחרים

• עבירה (שם עצם)

  תחושת כעס הנגרמת על ידי נעלב;

  "הוא עבר עבירה בשאלתי"

• עבירה (שם עצם)

  פשע פחות חמור מפשע

• עבירה (שם עצם)

  הקבוצה שיש לה את הכדור (או פאק) ומנסה להבקיע

• עבירה (שם עצם)

  הפעולה של תקיפת אויב