תוֹכֶן
תגמול (שם עצם)
עונש שנגרם ברוח של זעם מוסרי או נקמה אישית.
נקמה (שם עצם)
נקמה שנלקחה בגין עלבון, פציעה או עוולה אחרת.
נקמה (שם עצם)
תשוקה לנקמה.
נקמה (שם עצם)
עונש שנגרם או גמול נקבע בגין פציעה או טעות
"המצביעים מוכנים לנקום בכל הפוליטיקאים"
תגמול (שם עצם)
פעולת הגמול; החזר.
תגמול (שם עצם)
מה שניתן בפירעון או בפיצוי; חזרה המתאימה לגופם או למדבריות של, כפעולה; בדרך כלל, מעונשים עונש על רע או לא נכון.
תגמול (שם עצם)
באופן ספציפי, שכר ועונש, כפי שהופץ בפסק הדין הכללי.
נקמה (שם עצם)
עונש שנגרם בתמורה לפציעה או לעבירה; תגמול; - לעיתים קרובות, במובן רע, נקמה נלהבת או בלתי מרוסנת.
נקמה (שם עצם)
לפגוע; שובבות.
תגמול (שם עצם)
פנדל ראוי בצדק
תגמול (שם עצם)
פעולת התיקון בעוולתך
תגמול (שם עצם)
פעולת הנקמה (פגיעה במישהו כנקמה על משהו מזיק שהם עשו) במיוחד בחיים הבאים;
"הנקמה היא שלי; אני אחזיר, אומר ה '"
"לנקמה לא הייתי עושה כלום. האומה הזו גדולה מכדי לחפש נקמה גרידא"
"הוא נשבע נקמה על האיש שבגד בו"
"המהירות של הגמול האלוהי"
נקמה (שם עצם)
פעולת הנקמה (פגיעה במישהו כנקמה על משהו מזיק שהם עשו) במיוחד בחיים הבאים;
"הנקמה היא שלי; אני אחזיר, אומר ה '"
"לנקמה לא הייתי עושה כלום. האומה הזו גדולה מכדי לחפש נקמה גרידא"
"הוא נשבע נקמה על האיש שבגד בו"
"המהירות של הגמול האלוהי"
