תוֹכֶן
-
זה
זוהי מילת פונקציה המשמשת בשפה האנגלית למטרות דקדוקיות שונות. אלה כוללים: כמשלב / שילוב כפוף. ("הוא ביקש ממנה ללכת".) להכניס סעיף יחסי מגביל ("המבחן שעשתה היה קשה.") בתפקיד זה ניתן אולי לנתח אותו כהיגוי יחסי או כחיבור כמו במקרה הראשון. ; ראה סעיפים יחסים באנגלית: זה כתייחסות יחסי במקום כינוי יחסי. (באנגלית אמריקאית וקנדית, "זה" משמש רק בדרך זו אם הפועל יכול היה להשפיע על שם העצם ההולך, כלומר, אפשר לומר "המבחן שעשתה היה קשה", אבל עדיין היה אומר "אני שונא שכלבים מבולגנים "כדי להימנע מלהישמע כמי שאומר" אני שונא כלבים. "ככינוי מפגן (" זה היה קשה. ") (רבים: אלה) כתואר מופגן מופגן (" המבחן הזה היה קשה. ") (רבים: אלה) כמו פתגם ("המבחן לא היה כל כך גרוע.") בשני השימושים הראשונים המילה בדרך כלל מבוטאת בצורה חלשה, כ / ðət /, ואילו בשימושים האחרים היא מבוטאת / ðæt /. בשפה האנגלית הישנה שאויתה þæt. זה קיצור גם כאות קוץ, þ, עם העלייה למטה חוצה, ꝥ (). באנגלית התיכונה, האות אש, æ, הוחלפה באות א, כך שאויתת אותה, או לפעמים þet. העלייה של ה- þ הצטמצמה (מה שהופך אותה לדומה לאות העתיקה אנגלית ווין, ƿ), שהצריכה לכתוב t קטן מעל האות כדי לקצר את המילה ש (). מאוחר יותר באנגלית התיכונה ובאנגלית המודרנית הקדומה ה- התפתח לצורה של a, כך שהמילה הוסברה yat (אם כי האיות עם ה- th המחליף את þ התחיל להיות פופולרי יותר) והקיצור לכך היה a עם t קטן מעל זה ( ). עדיין ניתן לראות את הקיצור הזה במילואים של המהדורה משנת 1611 של גרסת המלך ג'יימס לתנ"ך במקומות כמו 2 קורינתיים 13: 7. לעתים קרובות זה מושמט כשנוהגים להכניס סעיף כפוף - "הוא אמר לי שזו קריאה טובה." יכול היה להיות באותה קלות "הוא אמר לי שזה קריאה טובה." מבחינה היסטורית, "זה" בדרך כלל בעקבות פסיק: "הוא אמר לי שזה קריאה טובה." הדקדוק האנגלית המודרנית ג'וזף רוברטסון המליץ ב"סימני פיסוק "להשתמש בפסיק בשילוב. עם זאת, אם האליפסה הכפופה, המשולבת, השלמה האפסית או הפלאונזמה התחבירית של "זה" מנוקדת עם פסיק, אז בדקדוק האנגלי, מבחינה סגנונית, זהו פיצול פסיק, במיוחד בכתיבה פורמלית. במקום זאת, יש להשתמש בפסקול כדי להיות נכון מבחינה דקדוקית: הוא אמר לי; זה קריאה טובה. בדקדוק השימוש ב"אותו "מהווה סעיף זה ואילו חסרונו מהווה סעיף חשוף.
זה (צירוף)
הצגת סעיף שהוא נושא או מושא של פועל (למשל כזה שכולל דיבור מדווח), או שהוא השלמה לאמירה קודמת.
"הוא אמר לי שהספר הוא קריאה טובה."
"אני מאמין שזה נכון. היא משוכנעת שהוא בריטי."
זה (צירוף)
הצגת סעיף כפוף המבטא סיבה או סיבה: בגלל, בזה.
"תשמח שיש לך מספיק לאכול."
זה (צירוף)
הצגת סעיף כפוף המבטא מטרה, מטרה {{, או יעד ('סופי')) ובדרך כלל מכיל את העזר עשוי, {{,}} או צריך:}} כך, כך.
זה (צירוף)
הצגת - בפרט, אך לא באופן בלעדי - עם קדמה כזו או אחרת - סעיף כפוף המבטא תוצאה, תוצאה {{, או אפקט.}}
"הרעש היה כל כך חזק שהיא התעוררה."
"הבעיה הייתה מספיק חשובה כדי לטפל בה."
זה (צירוף)
הצגת הנחת יסוד או הנחה לשיקול: רואים כ; ככל ש; בהתחשב בכך ש; כפי שעולה מהעובדה ש.
זה (צירוף)
הצגת סעיף כפוף המשנה את הפתגם.
"האם ג'ון היה שם? - לא שראיתי."
"באיזו תדירות היא ביקרה אותו? - פעמיים שראיתי."
זה (צירוף)
הצגת קריאה המבטאת רצון או רצון.
זה (צירוף)
הצגת קריאה המבטאת רגש חזק כמו עצב או הפתעה.
זה (הקובע)
הדבר (דבר, אדם, רעיון וכו ') הצביע או הבין מנקוב, במיוחד אם פיזית יותר, זמנית או מנטאלית רחוקה יותר מזו שמכונה "זה", או אם מביעים הבחנה.
"הספר הזה הוא קריאה טובה. זה לא."
"הקרב ההוא היה בשנת 1450."
"החתול הזה שלך הוא רע."
זה (כינוי)
הדבר, האדם, הרעיון, האיכות, האירוע, הפעולה {{,}} או הזמן המצוינים או מובנים מתוך קון, במיוחד אם הם גיאוגרפיים, זמניים או מנטאליים מרוחקים יותר מאלו שמכונה "זה", או אם מביעים הבחנה. מ 9thג.
"הוא הלך הביתה, ואחרי זה לא ראיתי אותו יותר לעולם."
זה (כינוי)
הידוע (הדבר); נהגתי להתייחס למשהו שזה עתה אמר.
"הם מתגרשים. מה אתה חושב על זה?"
זה (כינוי)
האיכות האמורה; משמש יחד עם פועל וכינוי כדי לחזור בנחרצות על אמירה קודמת.
"המים כל כך קרים! - זהו."
זה (כינוי)
(רבים כי) מי, מי; המייצג נושא, אובייקט ישיר, אובייקט עקיף או אובייקט של מילת מפתח מ 9thג.
"קורס החייאה שהיא לקחה ממש שימש."
"הבית שהוא גר בו היה ישן ורעוע."
זה (adverb)
במידה מסוימת או תואר נתון.
"" הסרט היה כל כך דק. "" אני לא מסכים, אני אומר שהוא לא היה כל כך דק, הוא היה עבה יותר ... או אולי יותר רזה ... ""
זה (adverb)
במידה רבה או דרגה; מאוד, במיוחד במבנים שליליים.
"אני פשוט לא כל כך חולה."
"עשיתי את הריצה בשנה שעברה, וזה לא היה כל כך קשה."
"לכן"
זה (adverb)
במידה כזו; לכן. במבנים חיוביים.
"אה, הייתי שמחה שכמעט נישקתי אותה."
זה (שם עצם)
משהו מצוין שיש; אחד מאלה.
איזה (קובע)
מה, מבין אלה שהוזכרו או משתמע.
"איזה שיר עשה את התרשימים?"
איזה (קובע)
זה או אלה.
"הראה לי איזה מהם גדול יותר."
"הם לא יכלו להחליט איזה שיר לשחק."
איזה (קובע)
זה או אלה שהוזכרו.
"היה לו פעם ציור של הבית, שאותו מאוחר יותר יגנב הציור."
"במשך כמה שניות הוא ישב בשתיקה, ובמהלכו הגיע התה והכריכים."
"אני חושב לקבל מכונית חדשה, במקרה כזה אני מקבל מכונית אדומה."
אשר (כינוי)
איזה מהם או כאלה (מבין אלה שהוזכרו או משתמע).
"איזה גדול יותר?;"
"איזה הוא איזה?"
אשר (כינוי)
מי; מי; מה (מבין אלו שהוזכרו או משתמע).
"הוא הלך ליד דלת עם שלט עליו נכתב: משרד פרטי."
"פגשנו כמה בעיות שקשה מאוד לטפל בהן."
"הוא היה צריך לעזוב, וזה היה קשה מאוד."
"אי אפשר להבין נכון אמנות מלבד התרבות שהיא חלק ממנה."
אשר (כינוי)
משמש באנשים (עכשיו בדרך כלל מי, מי או כזה).
איזה (שם עצם)
התרחשות של המילה אשר.
זה
ככינוי מפגן (pl. אלה), זה בדרך כלל מציין, או מתייחס, לאדם או לדבר שהוזכר בעבר, או שאמור להיות מובן. זה, כהפגנה, עשוי להקדים את שם העצם אליו הוא מתייחס; שכן, הדבר שאמר הוא נכון; אלה בסל הם תפוחים טובים.
זה
בתור שם תואר, יש לו אותו כוח מופגן כמו הכינוי, אך אחריו מופיע שם עצם.
זה
כשינוי יחסי, זה שווה ערך למי או אשר, המשמש להצביע ולהגדיר את האדם, או דבר שהוא נאמר לפניו, או רומז אליו, ועשוי להיות יחיד או רבים.
זה
כצירוף זה שומר על חלק גדול מכוחו ככינוי מפגן.
זה
להכניס סעיף ששימש כמושא לפועל הקודם, או כנושא או המינוי המוקצה של הפועל.
זה
כדוגמא: במידה כזו; לכן; כמו שהוא היה מבוהל שהוא לא יכול לומר דבר.
זה
להציג, סיבה או סיבה; - שווה ערך לזה, בזה, מהסיבה שבגלל.
זה
להציג מטרה; - בדרך כלל אחריו עשויים או עשויים, ולעתים קרובות קדמו להם כך, על מנת, עד הסוף וכו '.
זה
להציג תוצאה, תוצאה או תוצאה; - קדמו בדרך כלל כך או כאלה, לפעמים על ידי זה.
זה
במשפט סגלגל להכנסת משפט תלוי המביע רצון, או גורם להפתעה, התמרמרות וכדומה.
אשר (כינוי)
מסוג כזה או אחר; מה; איזה; מי.
אשר (כינוי)
כינוי חקירה, שמשמש הן באופן מהותי והן מבחינה שמירה, ובשאלות ישירות ועקיפות, כדי לבקש, או להתייחס, לאדם או לדבר בין כמה מהכיתה; כמו, איזה גבר זה? איזו אישה זו הייתה? איזה הבית? הוא שאל איזה מסלול עליו לנסוע; מה הכי טוב, לחיות או למות? עיין בהערה תחת מה, הגייה, 1.
אשר (כינוי)
כינוי יחסי, המשמש בעיקר בהתייחסות לשם עצם או סעיף קדום, אך לעיתים תוך התייחסות למה שצוין או משתמע במשפט, או לשם עצם או סעיף הבא (בדרך כלל כולל התייחסות למשהו שקדם). הוא משמש בכל המספרים והמינים, ומשמש בעבר לאנשים.
אשר (כינוי)
כינוי מורכב יחסית או בלתי מוגדר, העומד בפני כל אחד מהם, מה שהוא, אלה אשר, אלה אשר, ה. . . אשר וכדומה; כמו, קח את אשר תרצה.
