תוֹכֶן
-
נאמן
נאמן (או החזקת נאמנות) הוא מונח משפטי שבמובנו הרחב הוא מילה נרדפת לכל מי שנמצא בעמדת אמון וכך יכול להתייחס לכל אדם המחזיק ברכוש, סמכות, או בעמדת אמון או אחריות. לטובת אחר. נאמן יכול להתייחס גם לאדם שמותר לבצע משימות מסוימות אך אינו מסוגל להשיג הכנסה. אף שבמובן הקפדני ביותר של המונח נאמן הוא מחזיק ברכוש מטעם מוטב, המובן המרחיב יותר מקיף אנשים המכהנים, למשל, בדירקטוריון הנאמנים של מוסד הפועל למען צדקה, לטובת התועלת של הציבור הרחב, או אדם בשלטון המקומי. ניתן להקים אמון לטובת אנשים מסוימים, או למטרות צדקה כלשהן (אך בדרך כלל לא למטרות צדקה): דוגמאות אופייניות הן אמון רצון עבור ילדי הבוחנים והמשפחה, אמון פנסיוני (להעניק הטבות לעובדים ומשפחותיהם) ואמון צדקה. בכל המקרים, הנאמן יכול להיות אדם או חברה, בין אם הם נהנים פוטנציאליים ובין אם לא.
נאמן (שם עצם)
אדם שיוצר אמון.
נאמן (שם עצם)
אדם שהרכוש שלו מחויב כחוק בנאמנות, להחיל אותו לטובת אנשים מוגדרים, או לשימוש ציבורי; אחד המופקד על רכוש לטובתו של אחר.
נאמן (שם עצם)
אדם שבידיו השפעותיו של אחר נקשרות בהליך נאמן.
נאמן (פועל)
להתחייב (רכוש) לטיפול נאמן.
"לפקח על עזבון"
נאמן (פועל)
לצרף (לחייבים שכר, זיכויים או רכוש בידי אדם שלישי) לטובת הנושה.
נאמן (שם עצם)
אדם שהרכוש שלו מחויב כחוק בנאמנות, להחיל אותו לטובת אנשים מוגדרים, או לשימוש ציבורי; אחד המופקד על רכוש לטובתו של אחר; כמו כן, אדם שבידיו השפעותיו של אחר נקשרות בתהליך נאמן.
נאמן
להתחייב (רכוש) לטיפול נאמן; כמו, לנאמן על עזבון.
נאמן
לצרף (לחייבים שכר, זיכויים או רכוש בידי אדם שלישי) לטובת הנושה.
נאמן (שם עצם)
אדם (או מוסד) אשר לו מופקדת הזכות החוקית לשימוש לטובת אמהות
נאמן (שם עצם)
חברי ועדה
