תוֹכֶן

• כתוב

  
  

  כתיבה היא אמצעי תקשורת אנושי המייצג שפה ורגש עם סימנים וסמלים. ברוב השפות הכתיבה היא השלמה לדיבור או לשפה מדוברת. כתיבה אינה שפה, אלא כלי המשמש להכנת שפות. בתוך מערכת שפה, הכתיבה נשענת על רבים מאותם מבנים כמו דיבור, כמו אוצר מילים, דקדוק וסמנטיקה, עם התלות הנוספת של מערכת של סימנים או סמלים. התוצאה של הכתיבה נקראת, והמקבל של נקרא קורא. המוטיבציות לכתיבה כוללות פרסום, סיפור סיפורים, התכתבויות, רישום ויומן. הכתיבה סייעה לשמירת ההיסטוריה, שמירה על תרבות, הפצת ידע באמצעות התקשורת והקמת מערכות משפט. עם עליית חברות האנושות, התפתחות הכתיבה מונעה על ידי קיומם פרגמטי כמו החלפת מידע, ניהול חשבונות פיננסיים, קידוד חוקים ותיעוד היסטוריה. סביב האלף הרביעי לפני הספירה, מורכבות הסחר והמינהל במסופוטמיה גרמה לזיכרון האנושי, והכתיבה הפכה לשיטה אמינה יותר לרישום והצגת עסקאות בצורה קבועה. גם במצרים העתיקה וגם במסואמריקה, הכתיבה אולי התפתחה דרך קלנדריץ 'והכרח פוליטי להקלטת אירועים היסטוריים וסביבתיים.

• כתב (פועל)

  משתתף אחרון של כתיבה

• כתוב (שם תואר)

  
  

  מתוך, מתייחס או מאפיין של כתוב).

  "בעל פה | מילולי"

  "rfex | lang = en"

• כתוב (שם תואר)

  לאחר שנכתב.

  "לא כתוב"

  "אני יכול לדבר יפנית למדי, אבל אין לי הבנה כלשהי של יפנית כתובה."

• כתוב (פועל)

  ניפוח כתיבה || עבר | חלק

  "החברה שלך כבר כתבה לך מכתב?"

• כתב (פועל)

  לשרש עם החוטם. ראה שורש ראשון.

• כתבתי

  imp. וארכאי עמ '. ע. של כתוב.

• כתוב

  ע. ע. של כתוב, v.

• כתוב (שם תואר)

  נקבע בכתב בכל אחת מהדרכים השונות;

  "עדות בכתב"

• כתוב (שם תואר)

  נאסף ונכתב באופן שיטתי;

  "חוקים כתובים"

• כתוב (שם תואר)

  כתוב כמו לסרט או להצגה או לשידור