תוֹכֶן
צאצאים (שם תואר)
יורד; לרדת למטה
"המעלית חידשה את מסלול הצאצאים שלה."
צאצאים (שם תואר)
יורד מ (אב קדמון)
"הכוח בממלכה מועבר באופן צאצאי."
צאצאים (שם עצם)
איות שגוי של צאצא
צאצא (שם תואר)
יורד מאב קדמון ביולוגי.
צאצא (שם תואר)
המשך מאב קדמון או מקור פיגורטיבי.
צאצא (שם עצם)
כזה שהוא צאצאיו של אדם מוגדר, בכל מרחק זמן או לאורך מספר דורות.
"הפטריארך שרד צאצאים רבים: חמישה ילדים, תריסר נכדים, ואפילו נכד גדול."
צאצא (שם עצם)
דבר שמקורו ישירות מקודם או מקור נתון.
"לכתב היד המפורסם של ימי הביניים יש צאצאים רבים."
צאצא (שם עצם)
טיפוס אבולוציוני מאוחר יותר.
"כלבים התפתחו כצאצאים של זאבים מוקדמים."
צאצא (שם עצם)
שפה שהיא צאצא אחר.
"אנגלים וסקוטים הם צאצאי אנגלית ישנה."
צאצא (שם עצם)
מילה או צורה בשפה אחת שמוצא ממקבילה בשפה אבות.
צאצאים (שם תואר)
יורד מאב קדמון
"יש 60 משפחות צאצאים"
"שושלות צאצאים"
צאצאים (שם תואר)
יורד; נופל; המשך מאב קדמון או מקור.
צאצא (שם תואר)
צאצאים.
צאצא (שם עצם)
מי שיורד, כצאצא, מרחוק ככל שיהיה; - מתאם לאב קדמון או לעלייה.
צאצאים (שם עצם)
אדם שנחשב כמוצא מאב קדמון כלשהו או גזע כלשהו
צאצאים (שם תואר)
הולך או יורד
צאצא (שם עצם)
אדם שנחשב כמוצא מאב קדמון כלשהו או גזע כלשהו
צאצא (שם תואר)
הולך או יורד