תוֹכֶן
-
כעס
תהליך הייחוס הוא אינטגרלי בהתפתחות התמרמרות. זוהי ההערכות השניה המפוצלות שאדם מבצע (ייחוסים) לגבי התנהגותו האישית או על התנהגותם של אחרים על מנת להבין את הסיבה או הסיבה שמאחוריה. ניתן לסווג התנהגויות כסיטואציות (חיצוניות) או דיסוצסיונליות (פנימיות). פריץ היידר כתב כי אנשים נוטים לראות התנהגות באחת משתי דרכים; הגורם לגורמים מצבים או לגורמים נבדלים. מכאן, אדם הוא או תיאורטיקן ישויות או תיאורטיקן מצטבר כאשר הוא שוקל אירוע או סיווג אך אינו בלעדי לשתי הקבוצות. על פי חוקרים אחד, "אנשים תורות מרומזות יוצרים מסגרת לעיבוד מידע, יצירת מסקנות, קביעת ייחוסים, עיצוב תחזיות, הבנת התנהגותם של אחרים וייצוגי בנייה של אירועים חברתיים". אם לוקחים בחשבון זאת ומבוססים על סיווג אנשים של ישות או תיאורטיקן מצטבר (התוחם כיצד אדם רואה התנהגות ביחס לגורמי הנהיגה שלו), מחקרים מראים כי האדם האמור נוטה לחוות התמרמרות עם פחות או יותר תדירות וחומרה בהתאמה.
כעס (שם עצם)
התמרמרות
כעס (שם עצם)
כעס שמעורר משהו הנתפס כמרמור, בעיקר עבירה או עוול.
כעס (שם עצם)
כעס או גועל צדקני.
כעס (שם עצם)
כעס או מטרד שמעוררים מה שנתפס כטיפול לא הוגן
"המכתב מילא את לוסי בהתמרמרות"
כעס (שם עצם)
כעס.
כעס (שם עצם)
התחושה הנרגשת ממה שאינו ראוי, בסיסי או מחפיר; כעס מעורבב בזלזול, גועל או תועבה.
כעס (שם עצם)
השפעת הכעס; עונש.
כעס (שם עצם)
תחושה של כעס צודק
