שלום מול שלווה - מה ההבדל?

מְחַבֵּר: Peter Berry
תאריך הבריאה: 14 אוגוסט 2021
תאריך עדכון: 11 מאי 2024
Anonim
הרב יום טוב חשין - ההבדל המהותי והיסודי בין תורת החסידות לתורת ברסלב - חלק א’
וִידֵאוֹ: הרב יום טוב חשין - ההבדל המהותי והיסודי בין תורת החסידות לתורת ברסלב - חלק א’

תוֹכֶן

  • שלום


    השלום הוא מושג ההרמוניה והעדר האיבה. במובן ההתנהגותי, השלום הוא חוסר קונפליקט וחופש מפחד מאלימות בין יחידים לקבוצות חברתיות הטרוגניות. במהלך ההיסטוריה השתמשו בכמה מנהיגים יוצאי דופן והמיטיבים ביותר בשיחות שלום כדי לבסס סוג מסוים של ריסון התנהגותי שהביא לביסוס שלום אזורי או צמיחה כלכלית באמצעות סוגים שונים של הסכמים או הסכמי שלום. איפוק התנהגותי כזה גרם לעתים קרובות להסלמה של סכסוכים רטוריים ופיזיים, אינטראקטיביות כלכלית גדולה יותר וכתוצאה מכך שגשוג משמעותי. ההימנעות ממלחמה או עוינות אלימה יכולה להיות תוצאה של האזנה ותקשורת פעילה מהורהרת המאפשרת הבנה הדדית אמיתית רבה יותר ולכן פשרה. מנהיגים מרוויחים לעתים קרובות מאוד מהיוקרה של שיחות שלום והסכמים שיכולים לגרום לפופולריות רבה יותר. "שלום פסיכולוגי" (כמו חשיבה ורגשות שלווים) הוא אולי פחות מוגדר, אך לעיתים קרובות מבשר הכרחי לביסוס "שלום התנהגותי". התנהגות שלווה נובעת לפעמים מ"הפגנה פנימית שלווה ". חלקם הביעו את האמונה שאפשר לפתוח בשלום עם איכות מסוימת של שלווה פנימית שאינה תלויה בחוסר הוודאות של חיי היומיום לקיומו. רכישת "נטייה פנימית שלווה" כזו עבור עצמך ואחרים יכולה לתרום להחלטת אינטרסים מתחרים לכאורה שאינם ניתנים להשוואה. מכיוון ששלום פסיכולוגי יכול להיות חשוב לשלום ההתנהגותי, מנהיגים לפעמים מבטלים את העימותים באמצעות מחמאות ונדיבות. מחוות קטנות של נדיבות רטורית וממש הוכחו במחקר פסיכולוגי כתוצאה לעתים קרובות לרמות גדולות יותר של נדיבות הדדית (ואפילו מעגלי נדיבות חסדיים). התנהגות חסרת אנוכיות שכזו יכולה בסופו של דבר להפוך לדפוס שעשוי להפוך לבסיס מתמשך לשיפור היחסים בין יחידים לקבוצות אנשים. שיחות שלום מתחילות לרוב ללא תנאים מוקדמים ומושגים מראש, מכיוון שהם יותר מסתם הזדמנויות למשא ומתן. הם נותנים תשומת לב לשלום עצמו מעבר למה שאולי נתפס בעבר כצרכים או אינטרסים מתחרים של אנשים או צדדים נפרדים כדי לעורר רגשות שלווים ולכן מניבים תוצאות התנהגותיות מיטיבות. שיחות שלום הן לפעמים גם הזדמנויות למידה חשובות באופן ייחודי עבור האנשים או הצדדים המעורבים.


  • שלום (שם עצם)

    מצב של שלווה, שקט והרמוניה; היעדר אלימות. למשל, מדינה חפה מהפרעה אזרחית.

    "הטרקלין שלנו שואף לשמור על סביבה של שלווה לנוחות הלקוחות שלנו."

  • שלום (שם עצם)

    מדינה חפה ממחשבות ורגשות מעיקים ולא נעימים.

    "ציוד הבטיחות ייתן לי קצת שקט נפשי."

  • שלום (שם עצם)

    הרמוניה ביחסים אישיים.

  • שלום (שם עצם)

    מדינה נקייה ממלחמה, בפרט מלחמה בין מדינות שונות.

    "הילד שלי, השלום הזה הוא מה שכל הלוחמים האמיתיים חותרים אליו."

  • שלום (interjection)

    שתוק !, שתיקה !; היה שקט, שתק.

  • שלום (interjection)

    צורה מקוצרת של שלום בחוץ; הֱיה שלום.

  • שלום (פועל)

    לעשות שלום; להשכין שלום; להיות בשלום.

  • שלום (פועל)

    לשלום.

  • שלווה (שם עצם)

    מצב היותו שלווה; רוגע; שלווה.

  • שלווה (שם עצם)

    חוסר תסיסה או הפרעה.

  • שלווה (שם עצם)

    תואר שניתן לנסיך מלך או מכובד דומה.


  • שלום (שם עצם)

    מצב של שקט או שלווה; חופש מהפרעה או תסיסה; רגוע; להיפטר

  • שלום

    לעשות או להיות שקט; להיות בשקט; לעצור.

  • שלווה (שם עצם)

    האיכות או המצב של שלוות; צלילות ורוגע; שקט; דממה; שלום.

  • שלווה (שם עצם)

    שלוות נפש; אחוות מזג; מדינה ללא הפרעה; קרירות; קור רוח.

  • שלום (שם עצם)

    המדינה השוררת בהיעדר מלחמה

  • שלום (שם עצם)

    יחסים הרמוניים; חופש ממחלוקות;

    "השותפים לדירה חיו בשלום ביחד"

  • שלום (שם עצם)

    היעדר לחץ נפשי או חרדה

  • שלום (שם עצם)

    הביטחון הכללי של מקומות ציבוריים;

    "הוא נעצר בשל הפרעה לשלום"

  • שלום (שם עצם)

    אמנה להפסקת פעולות איבה;

    "השלום הגיע ב -11 בנובמבר"

  • שלווה (שם עצם)

    נטייה נטולת מתח או רגש

  • שלווה (שם עצם)

    היעדר לחץ נפשי או חרדה

מזווה מזווה הוא חדר בו מאוחסנים משקאות, אוכל, ולעתים כלים, כימיקלים לניקוי ביתי, מצעים או מצרכים. תחתוני המזון והמשקאות מוגשים במטבח. המלה "מזווה" נובעת מאותו מקור כמו המונח צרפתי ישן; זה ...

משפחה במונחים של החברה האנושית, משפחה (מלטינית: familia) היא קבוצה של אנשים הקשורים לאחד מהמצבים (לפי לידה מוכרת), זיקה (על ידי נישואים או קשרים אחרים), או מגורים משותפים (כפי שמשתמע מהאטימולוגיה של...

פרסומים מעניינים