תוֹכֶן
-
פולחן
פולחן הוא מעשה של דבקות דתית המכוונת בדרך כלל לאלוהות. מעשה פולחן יכול להתבצע באופן אינדיבידואלי, בקבוצה בלתי פורמאלית או רשמית, או על ידי מנהיג ייעודי. מעשים כאלה עשויים להיות כרוכים בכבוד.
יצירה (שם עצם)
הביצוע
פולחן (שם עצם)
התנאי להיות ראוי; כבוד, הבחנה.
פולחן (שם עצם)
המסירות המוענקת לאלוהות או לחפץ קדוש.
פולחן (שם עצם)
הטקסים המביעים את המסירות הזו.
פולחן (שם עצם)
כניעה מרצון, מוחלט; התנדבות מוחלטת.
פולחן (שם עצם)
אהבה נלהבת.
פולחן (שם עצם)
מושא פולחן.
פולחן (שם עצם)
כבוד; הערכה; כבוד אזרחי.
פולחן (פועל)
לכבוד (אלוהות וכו ') בכבוד ובערכה עילאית; לבצע תרגילי דת לכבוד.
פולחן (פועל)
לכבד באהבה אקסטרווגנטית ובכניעה קיצונית, כמאהב; להעריץ; להתעלל.
פולחן (פועל)
להשתתף בטקסים דתיים.
"אנחנו סוגדים בכנסייה בהמשך הדרך."
יצירה (שם עצם)
הביצוע.
פולחן (שם עצם)
מצוינות אופי; כבוד; שווה; ראוי.
פולחן (שם עצם)
כבוד; הערכה; כבוד אזרחי.
פולחן (שם עצם)
מכאן, תואר של כבוד, המשמש בכתובות לשופטים מסוימים ואחרים בדרגה או בתחנה.
פולחן (שם עצם)
מעשה של מתן כבוד אלוהי לישות העליונה; כבוד דתי והוקרה; הערצה, או מעשי יראת כבוד, ששולמו לאלוהים, או שנראו בהם אלוהים.
פולחן (שם עצם)
כבוד עוקב או כנוע; הערצה אקסטרווגנטית; הערצה.
פולחן (שם עצם)
מושא פולחן.
פולחן
לכבד; לכבוד; להתייחס ביראת כבוד אזרחית.
פולחן
לשלם כבוד אלוהי ל; להוקרת כבוד וכבוד עליון; לבצע תרגילי דת לכבוד; להעריץ; להעריך.
פולחן
לכבד באהבה אקסטרווגנטית ובכניעה קיצונית, כמאהב; להעריץ; להתעלל.
פולחן (פועל)
לבצע מעשי הוקרה או הערצה; למען שירות דתי.
פולחן (שם עצם)
פעילות הסגידה
פולחן (שם עצם)
תחושה של אהבה והערצה עמוקה
פולחן (פועל)
לאהוב ללא עוררין וללא ביקורת או לעודף; נערץ כאליל;
"בני נוער רבים איללו את הביטלס"
פולחן (פועל)
להראות מסירות ל (אלוהות);
"הינדים רבים עובדים את השבעה"
פולחן (פועל)
להשתתף בשירותי דת;
"הם סוגדים באופן המסורתי"
